פרשת ויצא : כיבוד אב ואם למחצה, שליש ורביע

כיבוד אב ואם למחצה, שליש ורביע

יעקב בורח מעשיו ופונה לישיבתו של עבר ונטמן שם במשך יד' שנים. כאשר הוא נפגש עם רחל כתוב "וישא את קלו ויבך" (כט,יא), ודרשו חז"ל "דבר אחר, לפי שבא בידים ריקניות, אמר, אליעזר עבד אבי אבא, היו בידיו נזמים ומגדנות, ואני אין בידי כלום. לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו אחריו להורגו, והשיגו, ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק, משך ידו, אמר לו מה אעשה לצווי של אבא, אמר לו יעקב טול מה שבידי, והעני חשוב כמת" (רש"י שם).

בקריאת מדרש

זה עולות מספר שאלות:

א. לאחר שיעקב נטמן בבית המדרש של עבר במשך יד' שנה כיצד אליפז מצא אותו? לכן נלע"ד בעזה"י שאליפז תפס את יעקב לפני שהגיע לישיבתו של עבר ולא כאשר יצא ממנה לעבר ביתו של לבן, ולכן אפשר להבין כיצד אליפז תפס את יעקב, כנראה משום שעקב אחריו מיד בצאתו מבית אביו.

הבנת התנהגותו של אליפז

ב. התנהגותו של אליפז אינה מובנת. מצד אחד מתנהג הוא כרשע ורוצה לרצוח את יעקב דודו, ומצד שני, כאשר הוא מרחם על יעקב משום יצחק, בכל זאת רוצה לקיים מצותו של אביו?!

ושמא תאמר, שאליפז פחד מאביו שמא יהרגנו ולכן רצה לקיים מצותו, אין הדבר כך, שהרי עשיו יהרגהו, לפי הבנה זו, גם אם "רק" לקח את כספו של יעקב.

נלע"ד בעזה"י שאליפז למד מאביו כיצד להתנהג. מצד אחד עשו מכבד את אביו מאד ומצד שני עובר על כל העבירות, בין רצח ובין גזל ובין עריות, ועל ידי כך מצער את אביו. אליפז הוא בכורו של עשו ולכן הוא ממשיך את דרכו ותכונותיו יותר מאשר שאר בניו.

אליפז מקיים את ציוויו המפורש של אביו אבל לא את רצונו של אביו, שהרי רצונו של אביו הוא להרוג את יעקב, והוא למד זאת מאביו, שעשו היה מקיים את ציוויו המפורש של יצחק אבל לא את רצונו, שהרי רצונו של אביו היה, שעשו יהיה צדיק באמת. דברים אלו יקבלו תוספת באור לאחר קריאת השאלה השלישית והתשובה עליה.

 

עשיו נותן פרושים למצוות כיבוד הורים

ג. מדוע עשו שולח את אליפז ולא מנסה בעצמו להרוג את יעקב, ובמיוחד הדבר תמוה כיוון שעשו ידע שאליפז למד אצל יצחק ומרגיש הוא כלפיו אהבה וקיים חשש שלא יפגע ביעקב?

נלע"ד בעזה"י שעשיו לא רצה בעצמו להרוג את יעקב משום כבוד הורים. כמובן שזהו כיבוד הורים חלקי, שהרי בודאי יצחק יצטער מאד אם חס ושלום ימות בנו יעקב, אבל מכיוון שאין טובתו של אביו עומדת נגד עיניו של עשו אלא העיקר שהוא בעצמו לא יצער את אביו כיוון שהדבר נוגד את השכל האנושי, שבן יצער את אביו, לכן עשו שלח את אליפז שיהרוג את יעקב, אף על פי שבודאי יצחק יצטער.

אליפז למד מאביו, ואמר לעצמו כך: כמו שאבי שולח אותי להרוג את אחיו אף על פי שהדבר יצער את אביו, והוא נותן פרושים למצות כיבוד אב ואם, שעל ידי שליח אפשר לצער את האבא, והוא מקיים אותה למחצה ולרביע כך גם אני אתן פרושים לציווי של אבא ורק אעשה את יעקב עני החשוב כמת.

דוגמא נוספת לכיבוד ההורים החלקי של עשו

דוגמא נוספת להתנהגות זו של עשו מצאנו גם בנישואיו השלישיים עם בת ישמעאל ככתוב "וילך עשו אל ישמעאל ויקח... בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה" (כח,ט). וזו לשון הרמב"ן שם "... והוא שמע לעשות רצון אביו שלא לקחת אשה מבנות כנען, אך לא עשה כראוי שיקח מבנות לבן אף על פי שהוא אחי אמו. ועוד הזכיר שלקח אותה על נשיו, ולא גרש את הרעות, כי הלך על תאות נפשו יותר מרצון אביו".